27 de mai de 2009 | By: @igorpensar

יש חיים מעבר לווינוס

בידי איגור מיגל

תרגום: אריק כואותו

כבר כתבתי כאן על היותנו כמפרשים של העולם, וכיצד בפעמים רבות אנו נתקלים עם קודים תרבותיים וערכים, וכיצד אנו נזהרים עם בעולם ובתופעות לסביבתנו לפי הערכים שכבר יש בתוכנו. באספקט זה, יכול לדבר שאותו הדבר שאנו חושבים אליו קובע ביחס ההתנהגות שלנו. השינון לא הוא שלילי, בפני עצמו, כי אין לנו ברירה כדי לעזוב ממנו. כל בני אדם מתנהגים לפי איתוס אחד (ἦθος ethos), שמתווך בינו ובין העולם.

אני נער אחד, שגדל בבית שונה. הוריי מעולם לא התחתנו באופן פורמלי. אבא שלי מעולם לא היה איש עם ערכים דתיים קבועים בכלל, ואמא שלי, להפך, תמיד היתה אישה עם איתיקה. גידולה היה פקדני והייסורים שהיא נתקלה בהם בחיים שלה הוראו אותה שהצורה הטובה ביותר מלנצל בעולם של שנות ה-70 היתה משרישה את חייה האישיים באותם הערכים ובעיצות הישנות של אמא שלה.

אני בגיל 29, ונולדתי בסוף שנות ה-70 ואני שריד מעידן ההפלות, כך כמו קרה למשה. אני שריד מהחתרנות התרבותית שהיתה בשנות ה-80 ומהתרוקנות המחשבות של המתבגרים בשנות ה-90. היו לי הרבה ידידים שנאבדו בדרך, וזה בגלל פקדנות דתי חשוף. הייתי עקור מן הקסם ומן חוסר התחושה המכמר שבשילוש: סקס, התמכרות ואלימות.

היום, אני לומד לחיות ולהינהות באותם הערכים הישנים שמעולם לא היו צריכים להיאבד לעולם. איזה טוב להיות נשוי, אצל אישה לידי, לשתות קפה טוב בבוקר, לעבוד, לחיות בצוותא עם אנשים נעימים, מצחיקים, אינטליגנטיים, והטוב ביותר בכל אלה הוא זה: לגלות שהחיים לא הם רק סקס וכספים.

הגירושין הם נתונים בסטטיסטיקה של הרוב, אבל יש לי הזכות של אי-שייכות לסטטיסטיקה זו. זה שקורה לרוב האנשים לא צריך לקרות לי בהכרח. אני לא חושב שסקס וכספים הם יסודות למציאות שלי. הם היקפיים. יש לי "שדים פרטיים" ואני לוחם בהם מדי יום, אבל אני חופשי! אני בחרתי בנישואין קלסיים ומתכנן לגדל בנים. אני לא לומד להנדסה גם לא לרפואה, ואני לא רוצה להיות עורך-דין, בכל זאת לא מזלזל את מי שלומד למדעים האלה.

בחרתי לחיות חיים של ערכים מוסריים-דתיים ואני חושב שזו היא הברירה הטובה. אני לא שוקל את עצמי פונדמנטליסט, במשמעותו הפרטית, אעפ"י שיש לי אישיות רדיקלית, פחות או יותר, בכמה אספקטים של החיים. אבל, מה הבעייה? בדרכו, אגנוסטי אחד הוא כל-כך מאמין באי-אמונה שלו כמו פונדמנטליסט דתי. אתיאיסט אחד הוא כך בטוח באי-מציאות של אלהים כמו תיאיסט איזשהו שמאמין בו. האם יש בזאת רמז של רדיקליות?

אני לא מאמין בניטראליות אידיאולוגית, ומישהו שיש בו קצת חוש פילוסופי מאמין ויודע את זה. אני חושב על העולם על פי הערכים שלי, שאני לוקח בחשבון שהם משחררים, ולכן אני מגלים אותם פה, בתקווה שאחרים יכולים יהיו למצוא נוחיות כמו שמצאתי.

כשאנחנו צופים בטלביזיה, הכל מסתכם בכספים וסקס. אותו דבר קורה בשיחות חברתיים, במגזינים, בעתונים, באינטרנט ובזרמים חברתיים, וזה הדיבור: יציבות פיננסית ויציבות מינית. איפא (סליחה!) האם אין חיים מחוץ לווינוס? האם הם לבד הם האספקטים היחידים בחיים?

ווינוס – כוכב הלכת: היה ידוע מאז תקופת האימפריה הבבלית, והוכחה לזה היא תגלית ארכיאולוגית ישנה, ידועה בשם "לוח של ווינוס מן אמיסגודה" (מאה ה-7 לפה"ס). בתגלית זו, כוכב-הלכת ידוע בשם "עשתר". עשתר היתה אילה במיתטלוגיה אשורית-בבלית, מיוחסת לאהבה, פרייה וארותיות. למיתוס של עשתר יש שורשים באילה שומרית "איננה", ידועה גם בשם "מלכת שמים". בדרך אגב, האילה היוונית-רומית המיוחסת למיניות היא "ווינוס", גם ידועה בשמה היווני "אפרודטה". הפולחנים "אפרודיזיאקים", עם כהנות סקסואליות, היו הרבה ידועים באתונה ובקורינתוס.

ווינוס-אפרודיטה – הן האווירה התרבותית שבה האנשים היו שואפים את הסקס, מוצאים בו טקס, פולחן לכבוד הגוף ולהנאה. הפולחנים אל הפרייה היו פופולריים ללא ספק, ובאופן מיוחד, המיניות היא, באספקטים אחדים, קרובה בהרבה לדבקות רוחנית.

יש משהו דתי בחושניות ואכן בקלות מתהוות התופעה להאלהה של הארותיות, כצורת "עבודה אלילית לסקס". לצד שני, ניצב האתגר כיוון לגאולה של המיניות ושל ההנאה, שיש במגבלות החופש המוצעת בידי הערכים המוסריים, קודם נחשבים כמיושנים או מקוטעים מהדרך שהעולם צועד בה היום.

ההסבר הזו על הארותיות היא כלפי הקדושה שיש במגע כל-כך נאה, נבואי והרמוני שהוא הסקס. המפגש, החילופין, הנגיעה והפנימיות הם אלמנטים במסתורין של הסדר עמוק רוחני, של משמעות אסתטית מדהימה, שצריכה להיות נזקק להעיקרים שמתכננים אותם. הבאנאליות של הסקס, הבליטה שלה והראוותנות שלה שסובב לסביבת הנושא, הן מלֻווֹת אצל אלימות מטרידה, בפעולה של בורות שגונבת את הקדושה מפעולה כל-כך נפלאה כזו.

כל פעמים שהציביליזציה מחפשת להעדיף אספקטים מסוימים מהמציאות, היא מטעה ומתאבדת באופן תרבותי. להתרכז או לגרור את החיים לסתובב סביב מתן הבורא, הוא כמו להישאר שבוי בפנים המערה, בשעה שיש הרבה עושר ויופי בפעם תפילה, באמנות, במוזיקה, באכילה, בתרגיל ספורט וכד'. יש המון רגישות בצניעות ובטבע.

המושג של ההצלחה המינית המיוחס לקוונט של סקס הוא מיתוס מרכז ומפחית. צריך לחשוב בהצלחה מציאותית, כשהאסתטיקה, המדיניות, האמנות, הכלכלה, החינוך ומתנות אחרות שאלהים נתן לנו מציעות שירות גדול כדי שהאדם יהרהר על אודות מציאות יותר עמוקה ומשמעותית, קשורה לזהותו עצמה ולנוכחתו הקיימת בהיסטוריה.

מה היתה הכוונה אחור ההוראה המקראית על זוגות בני ישראל שהיו צריכים להישאר באופן סיקסואלי במרחק בזמן הנידה? זמן זה, כמו אמר רב מפורסם אחד, היה חשוב מאוד לאישה. באותו הזמן, היא היתה נעדרת ולא מטפלת בבנים, בבעל או במשפחה שלה, וחיה בזמן מסוים עצמאית. אחרי זמן זה, כמובן, יקרה המגע המיני בין בני-הזוג. אבל עכשיו, בפעם זה, המגע יהיה יותר אינטנסיבי וכל-כך עצום, נחשב אפילו לעיני בני-הזוג כמו "המפגש הראשון". ברצינות... יש חיים מעבר לסקס.

אחדים אומרים שבעבר רחוק, האנשים לא היו עושים יחסי מין עם נשיהם בירח מלא, כי זה היה הזמן שבו הלילה היה מואר ביותר ואז האנשים היו משתמשים בלילה מואר כדי לצייד ולהביא אוכל אל תוך הבית. באופן ביולוגי,היה לנשים, בזמן זה, התקופה של הווסת במחזור שבעת ימים (זמן מהירח המלא עד הסהר).

במשך הזמן של הציוד, האנשים היו מגלים את הטבע, יכולים לגשת לעולם החיצוני, לדעת על הסיכויים, ההרפתקה, הדבקות במוזר ובנורא. הם היו חופשיים, פתוחים לאפשרויות.הם היו מגלים סוף-סוף את האמנות של לחיות. הם היו יודעים שיכובדו בידי נשיהם ובניהם, אם יביאו להם מאכל הביתה. היו מכובדים כגיבורים, ראוי לאנושיותם.

האדם המודרני שכח את ההרפתקה, את החופש, את פשטות החיים ושהמטלה הם רק הבעה גדולה של אותו ישות שאנו חיים בה: אנחנו פשוט בני אדם!

הארותיות של העולם היא כנגד הדרך של הערכים האלה. העולם הוא יותר מסקס והסקס הוא יותר ויותר ממה שחושבים עליו. התשוקה מלהיות קשור אחד לשני מביעה את התשוקה מלהיות קשור לאלהים עצמו, מלחזור על הקשרים הנשברים. דבר-מה נשבר בהיסטוריה. דבר-מה התנתק ו"רליגרי" (religare – לקשור מחדש) היא התנועה הבסיסית בכיוון אל המשמעות המחודשת של החיים, כדי שבהם ישולם האדם.

הצניעות והחיים הפשוטים יכולים להוכיח שהקול של הרוח בין העלות בעץ היא עושר שאין בו ערך או מחיר, שלקום בבוקר ולראות את האישה שלך שוכבת כמלאך הוא כנגיעה בשלטונות אלהים. אנו לא צריכים משום דבר יותר אינטנסיבי מאשר האינטנסיביות שבדברים הפשוטים. בסופו דל דבר, יש חיים מעבר לווינוס, לסקס, לכספים ולכוח.

3 comentários:

Paulo Dib disse...

Achei muito interessante, primo.
Mas se estivesse em português era melhor... pelo menos pra mim.... rsrsrsrs

Thaís Oliviera disse...

pôxa professor, tô aguando.
essa língua é tão linda, tão de Deus. Comecei a fazer aula, mas meu orçamento furou aí não teve jeito. eu espero um dia poder voltar a estudar hebraico.
Nossa, é lindo demais!!!

Igor Miguel disse...

Olá amigos!

Este texto é o meu artigo "Existe Vida Além de Vênus" traduzido para o hebraico. Um grande amigo meu - Erike - traduziu para o hebraico. A idéia é divulgar o texto aos leitor de hebraico ao redor do mundo.

Abraços,
Igor